מהי רשלנות רפואית?

טיפול רפואי שנעשה  תוך סטייה מאמות המידה הרפואיות המקובלות והראויות ואשר גרם לנזק רפואי נחשב לפי הדין בישראל לרשלנות רפואית.

​

איך ניתן להוכיח שהייתה רשלנות רפואית?

 מאחר ולשופטים אין השכלה רפואית הם אינם יכולים לקבוע בעצמם רק על סמך טענות מטופלים ותשובת הרופאים האם היתה או לא היתה רשלנות רפואית. על כן הדין בישראל קובע כי ניתן להוכיח רשלנות רפואית רק באמצעות מומחים רפואיים שיגישו חוות דעת מפורטות לבית המשפט ובהן פרוט הטיפול הרפואי שניתן, והתייחסות לשאלה האם הרופא חרג מהסטנדרטים המקובלים והנאותים ("התרשלות"), האם וכיצד הטיפול גרם לנזק  ("קשר סיבתי") ומהו בדיוק הנזק שנגרם,  

התובע  בעילה של רשלנות רפואית חייב לצרף חוות דעת מומחים לכתב תביעתו. לנתבעים יש כמובן  זכות להביא חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם בניסיון לסתור את הטענות שהועלו נגדם.

​

כיצד מכריע בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית?

המומחים הרפואיים שנתנו חוות דעת מטעם הצדדים השונים נחקרים בבית המשפט על ידי  עורכי הדין של הצדדים וכן מעידים עדים שונים מטעם הצדדים, הן לגבי העובדות של המקרה והן לעניין הנזקים שנטען שנגרמו.

לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בעל פה או הובאו בכתב, בית המשפט מכריע בסופו של דבר בשאלה האם היתה רשלנות רפואית. ואם כן לאילו נזקים גרמה ומה הפיצוי המגיע לתובע על נזקיו. לצורך זה עליו להסביר איזו חוות דעת מומחה היתה עדיפה בעיניו ומדוע.

בשל הקושי הקיים אצל שופט, שכאמור אינו בעל הכשרה רפואית, להכריע לאיזה מהמומחים לתת עדיפות בקביעותיו בפסק הדין, מחליט בית המשפט לעיתים למנות מומחים מטעמו, שיעיינו בחוות דעת של הצדדים ובחומר הרפואי המלא, יבדקו בדיקה רפואית את התובע ויגישו חוות דעת עצמאית ואובייקטיבית לבית המשפט. כאשר כך נעשה, בית המשפט בדרך כלל יקבל את חוות הדעת של המומחה מטעמו.

לאור השיטה הנהוגה בישראל, המפתח להצלחה בתביעת רשלנות רפואית הינו קודם כל איכות חוות הדעת של המומחה הרפואי שמוגשת לבית המשפט. ככל שחוות הדעת תהיה מהימנה יותר, משכנעת יותר, מבוססת היטב על הספרות הרפואית ומנוסחת היטב - כך יגדלו סיכויי הצלחה של התביעה.

​

מדוע חשוב שעורך הדין של התובע יהיה בעל ניסיון רב בתחום הרשלנות הרפואית?

ככל שניסיונו של עורך הדין ומעורבותו בעולם הרפואה והמשפט גדולים יותר, כך יגדלו סיכויי התביעה להצליח, שכן פרקליט המתמחה ברשלנות רפואית ושצבר ניסיון רב בתחום ספציפי זה, ייטיב לבחור מומחה מתאים, ייטיב להעלות בפני המומחה את השאלות הרפואיות-משפטיות שבהן כדאי להתעמק בחוות דעת וייטיב לחקור את מומחי הצד השני על דוכן העדים.

עורך דין שמומחה בתחום הרשלנות הרפואית ייטיב להעריך את סיכוייה של תביעה לאור היכרותו עם הספרות המשפטית העדכנית ולא פחות חשוב - לאור ידיעתו על מקרים דומים שנדונו בבתי המשפט ושהסתיימו בפשרה שלא פורסמה.  

לעו"ד רם נועם יש ניסיון והתמחות של יותר מ-25 שנים בתחום המשפט הרפואי והרשלנות הרפואית. המשרד קשור עם מיטב המומחים הרפואיים ומכיר היטב את המערכת הרפואית בישראל מכל צדדיה. משרד רם נועם מתמחה  בתחום משפטי זה.

​

כיצד מחליטים אם להגיש תביעת רשלנות רפואית?

על מטופל שחושד שנגרם לו נזק עקב טיפול רפואי או בן משפחתו של מטופל כזה, לפנות לעורך דין המומחה בתחום הרשלנות הרפואית להתייעצות ראשונית ולספר את סיפורו.

המטופל נדרש להציג לעורך הדין את התיעוד הרפואי הנוגע לטיפול הנחשד כרשלני והנוגע לנזקים הרפואיים שנגרמו לפי החשש. חשוב להצטייד בכל התיעוד הרלוונטי שכן לכל הפרטים עשויה להיות חשיבות מכרעת להצלחת תביעה אפשרית.

לאחר שעורך הדין מעיין בחומר הרפואי ולאחר שתיחקר את המטופל אודות כל פרטי הפרשה ותוצאותיה, עליו להתייעץ עם מומחה רפואי מתאים כדי לבדוק האם יש לכאורה עילה לתביעה. חשוב לציין שכאן באה לידי ביטוי היכרותו האישית של עורך הדין עם מגוון רחב של מומחים הנותנים חוות דעת לבתי משפט, כך שתתאפשר פניה רק למומחה המתאים ביותר – שיגדיל משמעותית את סיכויי התביעה.

ככל שהמומחה הרפואי ייעץ שיש עילה לכאורה לתביעה, על עורך הדין לתחקרו היטב כדי לוודא שאכן אם תוגש חוות דעתו לבית המשפט יוכל המומחה לשכנע את בית המשפט בצדקתו, שכן ניתן להניח שתינתן חוות דעת נגדית שתחלוק על חוות הדעת שלו. גם כאן יש חשיבות רבה לניסיון והבקיאות של בתחום תביעות הרשלנות הרפואית.

ככל שעורך הדין השתכנע שיש סיכוי טוב שהמומחה יוכל להוכיח בבית המשפט שהייתה רשלנות, יבדוק עורך הדין היטב ביחד עם המומחה האם נגרם נזק רציני, שעשוי להביא לפיצוי כספי בשיעור שיצדיק את הגשת התביעה וניהול המשפט.  

כאן יש לציין כי ניהול  תביעה של רשלנות רפואית  בבתי המשפט העמוסים בישראל אורך בדרך כלל בין שנתיים לשלוש שנים ולעיתים מתארך אף יותר. במקרים מסוימים מוגש ערעור על פסק הדין מה שמאריך את התהליך בעוד כשנתיים או יותר.

​

הגשת התביעה לבית המשפט

אם המטופל ופרקליטו מחליטים שיש כדאיות בהגשת תביעה משפטית, הפרקליט מבקש מהמומחה הרפואי להכין חוות דעת מלאה שערוכה לפי הדרישות של הדין. לאחר שהפרקליט שוכנע שחוות הדעת של המומחה ערוכה כראוי הוא יכין כתב תביעה מפורט ויגישו לבית המשפט.

גם בניסוח כתב התביעה וגם בבחירת ביהמ"ש הנכון יש חשיבות רבה לניסיונו ומומחיותו של הפרקליט. כתב התביעה צריך להיערך בצורה מקצועית ורהוטה שתכלול את כל הטיעונים המשפטיים והרפואיים הרלוונטיים ותפרט כהלכה את העובדות הנדרשות, לרבות בעניין תיאור הנזקים והדרישות הכספיות. יש חשיבות גם להחלטה אילו מסמכים לצרף לתביעה מלבד חוות הדעת של המומחה.

ככל שהסכום הנתבע עולה על סכום מסוים (בעת כתיבת שורות אלה – 2.5 מיליון ש"ח) תוגש התביעה לבית המשפט המחוזי שיש לו סמכות מקומית לדון בתיק. אם הסכום הנתבע נמוך מהסכום האמור, תוגש תביעה לבית משפט השלום. על העו"ד המגיש את התביעה לשקול היטב היכן להגיש את התביעה, לא רק לפי סכומה אלא גם לפי שקולים אחרים, כגון אורך הזמן הצפוי לדיון בבית משפט מסוים לנוכח מידת העומס השורר בו ואף לעיתים לאור הצפי לאילו שופטים עשויים להתמנות לדון בתיק אם יוגש במקום מסוים.

 

באילו הוצאות כספיות כרוכה הגשת תביעת רשלנות רפואית?

ההוצאה העיקרית לצורך זה הינה שכר המומחים הרפואיים. יש לשלם למומחה הן עבור הכנת חוות דעת ראשונית (בשאלה האם קיימת עילה לתביעה), הן עבור חוות הדעת המלאה המוגשת לבית המשפט, הן עבור עדותו בבית המשפט ולעיתים גם עבור הכנת חוות דעת משלימות הניתנות בתגובה לחוות הדעת של הנתבעים. גובה השכר תלוי במידה רבה במעמדו של המומחה בקהילה הרפואית וניסיונו במתן עדות בבתי משפט.

לעיתים לא דיי בהגשת חוות דעת של מומחה אחד אלא יש צורך בשתיים או יותר, שכן הנזק שנגרם מקיף כמה תחומי מומחיות  שאינם בתחום של המומחה שקבע שיש התרשלות (לדוגמא נזק  פסיכיאטרי שנגרם  מכישלון טיפול ניתוחי דורש חוות דעת פסיכיאטרית בנוסף לחוות הדעת הרפואית של כירורג).  זה מגדיל כמובן את ההוצאה הכספית.

בעת הגשת התביעה משולמת אגרת משפט ראשונית שאינה גבוהה. אולם  בתום המשפט הצד המפסיד משלם אגרת משפט סופית.

 אם בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, הוא מטיל על הצדדים  לשלם את שכרו בחלקים שווים.  בתום המשפט נערכת התחשבנות סופית לפי התוצאות של המשפט.

איסוף החומר הרפואי מכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים ומביטוח לאומי (במקרה שזה רלוונטי) עלול להיות כרוך גם כן בעלויות כספיות מסוימות. 

ככל שהתובע מפסיד בתביעה הוא עלול להיות מחויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורכי דינם ושכר המומחים שלהם. זאת יש לזכור כדי להימנע מהגשת תביעה שאינה מוצקה משפטית.

​

כיצד משולם שכר עורך דין של התובע?

בדרך כלל משולם שכר טרחת עורך הדין של התובע באחוזים מסוימים מהפיצוי  הכספי שיקבל התובע בסיום הטיפול כפי שנקבע בהסכם שכר הטרחה שנחתם מראש. אם התביעה נדחית - אין התובע משלם שכר לעורך דינו. 

​

האם רוב התביעות מנוהלות בבית המשפט עד קבלת הכרעה בפסק דין?

התשובה לכך שלילית. רוב התביעות בתחום הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה כספית.   

לרופאים הנתבעים או למוסדות הרפואיים שנתבעים יש אינטרס בדרך כלל  "לקנות את הסיכון" ולסיים את התיק בפשרה, במקום לנהלו עד תומו, שכן פסק דין הקובע רשלנות רפואית ומתפרסם ברבים, עלול לפגוע במוניטין שלהם ולעיתים גם בפרנסה שלהם.

לתובע יש אינטרס בדרך כלל לסיים את התיק בפשרה כספית הן כדי להימנע מסיכון שתביעתו תידחה לחלוטין, הן כדי לקצר את התהליך הארוך והמייגע של ניהול משפט, הן כדי לחסוך בחלק מהעלויות המשך ניהול המשפט והן כדי לחסוך את המעמד הלא קל לעיתים של היחשפות לחקירה נגדית על דוכן העדים.

 

ברוב תביעות הרשלנות הרפואית מנסים בתי המשפט להביא את הצדדים לפשרה. במקרים רבים בתי המשפט מבקשים מעורכי הדין של הצדדים להגיש להם "תחשיבי נזק" שהם למעשה סיכום לא פורמאלי ולא מחייב של טענותיהם המשפטיות והרפואיות בכל השאלות הרלוונטיות. לאחר שבית המשפט מעיין ב"תחשיבי הנזק", בחוות הדעת שהוגשו לו, בכתבי התביעה וההגנה ובחומר הרפואי והמשפטי - מציע בית המשפט במקרים רבים הצעת פשרה. אם הצדדים מקבלים את הצעת הפשרה התיק מסתיים בהסכם פשרה שנערך על ידי עורכי הדין של הצדדים.

אם אחד מהצדדים דוחה את הצעת הפשרה, התיק  נקבע לשמיעת עדויות והבאת ראיות. במקרה זה מתעלם בית המשפט מההצעה שהעלה ומתחשיבי הנזק ועליו לפסוק את דינו רק בהתאם לראיות והטיעונים שהובאו בפניו.

במקרים רבים הצדדים פונים לאחר הגשת התביעה להליך של גישור  או מיוזמתם או ביוזמת בית המשפט.

​

מהו הליך גישור?

הליך גישור הינו הליך שבו נפגשים הצדדים אצל מומחה בתחום הרלוואנטי (כגון שופט בדימוס או פרקליט מנוסה) ולאחר שהם שוטחים את טענותיהם בפני המגשר וזה בפני זה, המגשר מנסה להביאם להסכם . למגשר אין כל סמכות לכפות על הצדדים הסדר או תוצאה כלשהי. המתרחש בהליך זה הינו סודי ואם הוא נכשל אין להזכיר בבית המשפט את מה שהתרחש בו. לצדדים ניתן גם להיפגש עם המגשר בנפרד (בעוד שצד למשפט אינו יכול כמובן להיפגש בנפרד עם השופט).

למשרדנו יש ניסיון רב עם הליכי גישור ורוב הליכי הגישור שמשרדנו לקח בהם חלק הסתיימו בהסדרים. זו לדעתנו הדרך המועדפת לפתרון סכסוכים.  מלבד היתרון שבקיצור משך זמן ההתדיינות והקטנת ההוצאות הכספיות, יש יתרון לגישור גם בכך שניתן להעלות בפני הצד השני את הטענות והתחושות לא רק בהיבט הפורמאלי והמשפטי אלא גם בהיבט האנושי והאישי. יש לזכור כי הרופאים מעוניינים בטובתו של המטופל וחפצים בתוצאה מוצלחת של הטיפול, אלא שלעיתים בשל עומס יתר, עייפות, טעויות אנושיות, היסח הדעת וסיבות נוספות מתרחשת התרשלות שגורמת לנזק, שלא בכוונה כמובן.  בהליך של גישור יש הזדמנות לעיתים, למטופל להביא בפני הרופא את תחושותיו ביחס לטעות שנעשתה ולרופא להביע אמפתיה כלפי המטופל שנגרם לו נזק. הדבר עשוי לשפר את תחושות כל הצדדים ולכך יש חשיבות רבה מלבד התוצאה הכספית. 

​

האם יש זכות ערעור על פסק דין ברשלנות רפואית?

כמו בכל תביעה אזרחית בישראל, לצד שהפסיד יש זכות להגיש ערעור על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר (על פסקי דין של בית משפט שלום מערערים לבית המשפט המחוזי ועל אלה של ביהמ"ש המחוזי מערערים לבית המשפט העליון). תהליך זה אורך בדרך כלל כשנתיים ולעיתים אף יותר.

על המערער לשלם אגרת ערעור והוא מחויב בדרך כלל להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות הצד השני למקרה שיפסיד בערעור.

בתי המשפט שלערעור אינם  נוטים להתערב בדרך כלל בפסק הדין של הערכאה הראשונה, אלא רק במקרים של טעויות משפטיות בולטות. לשופט בערכאה הראשונה היתה הזדמנות להתרשם מהעדים בעת עדותם בבית המשפט. השופטים בערעור רק מעיינים במסמכים שהוגשו בעת המשפט הראשון, ושומעים טענות משפטיות, אך אינם שומעים עדים. לכן אין שופטי הערעור  מתערבים בדרך כלל בקביעות עובדתיות שביסס שופט הערכאה הראשונה על התרשמותו הישירה מהעדים.

​

כמה זמן אחרי התרחשות הטיפול הרשלני ניתן להגיש את התביעה ומתי חלה התיישנות?

ככלל ניתן להגיש תביעה נזיקית, לרבות תביעת רשלנות רפואית, תוך שבע שנים ממועד העילה לתביעה. על כן, אם מטופל יגיש תביעה על ניתוח כושל שגרם לו נזק אחרי יותר משבע שנים ממועד הניתוח, תביעתו בדרך כלל תידחה עקב "התיישנות".

אולם לכלל זה יש חריגים בדין. בין החריגים ראוי להזכיר במיוחד את המקרה של קטין  שנפגע ברשלנות רפואית - שהדין מתיר לו לתבוע לאחר שמלאו לו 18 שנה לפי כללים מסוימים.  לדוגמא – תינוק שנפגע בעת לידה שנוהלה לא נכון יוכל לתבוע את בית החולים על הרשלנות בלידתו עד שיגיע לגיל 25 שנה (18 שנים בהם היה קטין ועוד שבע שנים של ההתיישנות). במקרים שבהם הנזק שנבע מהטיפול הרשלני לכאורה התגלה רק זמן מסוים אחרי הטיפול נקבעו בדין ובפסיקה של בתי המשפט כללים נפרדים שעשויים להאריך את התקופה הבסיסית של ההתיישנות.

על הפרקליט הבוחן את סיכויי התביעה לבדוק כבר בתחילת טיפולו האם התביעה הפוטנציאלית לא התיישנה ולבחון את המקרה היטב לפי המבחנים שנקבעו בדין ובפסיקה של בתי המשפט כדי להימנע ממצב שבית המשפט יקבע אומנם קיום רשלנות ונזק אך יידחה את התביעה רק בשל התיישנותה.     

​

עו"ד רם נועם הופיע פעמים רבות  בדיונים משפטיים מורכבים, לרבות בבית המשפט העליון, בשאלות הקשורות להתיישנות תביעות רשלנות רפואית.